נכון שכל בית שעובר שיפוץ ושדרוג טומן בחובו מורכבויות ואתגרים. אבל הבית הזה, היה אחד הפרוייקטים המורכבים ביותר – למעשה, נאלצנו "לגלח" חלקים נרחבים מהבית, להוריד עמודי תמך ולמצוא להם חלופות קונסטרוקטיביות, לחלק אותו מחדש ולבנות כמעט מאפס, כולל, חשמל, אינסטלציה, תקשורת ואפילו שיקום מסיבי של הגינה.

מדובר בבית בן עשרים וחמש שנה שנבנה במקור כבית באוריינטציה של אדריכלות מרוקאית; אלמנטים קישוטיים, עיטורים וגם פתחים קשתיים שלא ישבו על הטעם האישי של לקוחותיי.

ואם לא די בכך הבית עבר שיפוץ קודם שבו הוא בעצם פוצל לשלושה בתים נפרדים.

 

בתכנון המקורי קבלת הפנים הייתה גרם מדרגות וחדר סגור. שניהם ירדו.

מהלך המדרגות שונה ובחלק הפנימי שהשמשנו כחדר משפחה, הוזמנה ספרייה שתשמש כחציצה בין החללים ועדיין תשאיר אותם מאוווררים.

פינת אוכל מרוחקת מהמטבח (כיאה לארמונות מרוקאים) שולבה לצידו של המטבח בתהליך העיצוב המחודש.

התחביב של בעל הבית הוא בישול ואפייה ולכן, נוצר מטבח מפנק ורחב ידיים שבו שולבו פריטים ייחודיים ביניהם דלת סתרים לממ"ד ופיתרון אחסון דקורטיבי לתבלינים.

בעלת הבית היא מדענית שחברה בצוות המפתח של החיסון לקורונה, אני הצעתי ליצור קיר של צנצנות מעבדה. היא לקחה את זה צעד קדימה והכינה בהומור פתקיות בהשראת הטבלה המחזורית- בהתאמה לשמות התבלינים.

העבודה על הבית הזה כללה תכנון, הריסה, בנייה, דקורציה, שילובים מהאבן הראשונה ועד המסמר האחרון על הקיר. הכול כדי לענות על בקשת הלקוחות ליצור עבורם בית פונקציונלי, לא רשמי, לא ראוותני, עם צבעוניות משמחת.

1/1